טיול אחרי שיחרור, חלק ב’ - אירלנד 2014

הסרטון של אירלנד:


דבלין 9/10/13 יום ד’
אחרי טיסה ארוכה מדי מניו יורק, נחתתי בלונדון יאי, הגעתי להית'רו שזה שדה תעופה עצום, הסתבכתי מלא עם התיק גב שלי שהיה טעות ולקחתי כמה אוטובוסים עד שהבנתי לאן אני הולכת, עליתי על טיסה לאירלנד והגעתי לשם הרבה לפני ענבר, וחיכיתי לה בדד, אבל לא סבלתי כי כולם מסביבי דיברו במבטא אירי וכמעט מתתי מאהבה אליהם.
אחרי שענבר הגיעה, לקחנו מונית להוסטל המושלם שלנו, בשם אביגיילס, מקום חמוד ממש עם אווירה צעירה, היה בו מועדון גדול בכניסה עם טלוויזיה ומלא ספות, מטבח, קבלה, חדר אוכל, המון שקעים והכי חשוב- WIFI!!!!!!!!
היינו ממש רעבות וישר זרקנו את החפצים שלנו בחדר (חדר עם עוד 6 בנות) והלכנו למצוא אוכל.
ההוסטל היה ממוקם במרכז טמפל בר, היו מסביבנו מלא אטרקציות שוות של דבלין, המון ברים, מסעדות והכי חשוב- היה צמוד אלינו פורבידן פלנט!!!!!!!!!!!!
התיישבנו במסעדה איטלקית והמלצריות היו מקסימות, הייתה אחת יפנית שהתלהבה שאמרתי לה תודה ביפנית.
אחרי זה חזרנו להוסטל מותשות ואני בעיקר בג'טלג רציני.

דבלין 10/10/13 יום ה’
קמנו בבוקר בתקווה להגיע לטירת דבלין, בגלל העייפות קמנו אחרי שכבר הייתה הארוחת בוקר בהוסטל, אז קנינו לחמניות בסופר מקומי זול.
כמובן שהלכנו לכיוון הלא נכון, אבל מצאנו חנות מזכרות נחמדה בשם ‘קרלוס’ שהפכה לסמל האירי בהמשך הטיול, הייתה בה מוזיקה כייפית והמון כבשים! המוכר\מאבטח של החנות(?) האירי היה נחמד ואחרי שהסברנו לו שאין לנו מושג לאן ללכת, הוא נתן לנו מפה והסביר לנו איך להגיע לטירה (שמסתבר שהייתה מאחורי ההוסטל).
הטירה הייתה מקסימה ומיוחדת, היה בה חצר גדולה ועמדה שמירה מגניבה.
אחרי זה הלכנו לטריניטי קולג’! זה היה קולג’ מהמם, פשוט מקסים! מלא בצמחייה ובבניינים ישנים, נכנסנו לספרייה שהייתה שם, עם ספרים ישנים ממש, לא ספרייה פעילה, אבל ספרייה שנמצאת שם בשביל היופי, והיא מאוד יפה. אחרי זה גילינו שזו הספרייה שבה השתמשו במלחמת הכוכבים! (אבל הם עשו רפליקה כי לא הרשו להם לצלם שם)
הייתה שם תערוכה של ספרים ישנים שהיו בסגנון תנכ"י בשם Books of Kells שבה היה אסור לצלם.
אחרי זה חיפשנו את דרכנו לבית של אוסקר ווילד, כמובן שלא מצאנו אותו ובמקום הגענו לגן זיכרון לאוסקר ווילד שהיה מהמם.
בדרך חזרה הלכנו על רחוב שלא ידענו את שמו ואחרכך אמרו לנו שזה רחוב גרפטון (graftonsteert), זה בעיקרון היה רחובון ממש מקסים עם מלא חנויות תיירים ומותגים, היו בו המון אומני רחוב שניגנו והייתי צריכה לרסן את ענבר כדי שלא תיתן לכולם כסף, כי כולם היו ממש מעולים. בסוף של הרחוב הגענו לקניון גדול עם מלא חנויות, והספקנו להיות רק בקומה הראשונה לפני שהוא נסגר (זה הזוי, הכל נסגר שם כבר ב5-6)
אחרי זה חזרנו למלון, התארגנו והתקשרנו למשפחה. היינו רעבות וחיפשנו בר עם אוכל, אבל בגלל השעה המאוחרת (9 בערב זה נורא מאוחר בשביל האירים וחוצמזה הם לא צריכים אוכל, הם רק צריכים בירה) לא היה בר עם מטבח פתוח ונאלצנו להתפשר על “ג'נקייה” (כמו שענבר קוראת לזה) ואז הלכנו לבר וקינחנו את היום עם דאיקירי תות (שעלה רק 5 יורו!).

דבלין 11/10/13 יום ו’
התחלנו את היום במפעל גינס, המפעל היה גדול והיו מפורטים בו שלבי ההכנה של הבירה, היו בו מלא כלים ששימשו להכנת הבירה והיה ריח ממש טוב של בירה. הייתה תצוגה של פוסטרים במהלך השנים של החברה, הגענו לחדר שבו היו הריחות של הבירה מחולקים ל4 סוגי ריחות, זה הריח כמו גן עדן ונתנו לנו לטעום של שוט בירה.
הבירה הייתה מרה והגענו למסקנה שיש לבירה הזו טעם של מוות. ריח טוב, אבל טעם של מוות. מיותר לציין שלא סיימנו את הPint בירה שקיבלנו אחרכך בתצפית של המפעל, התצפית הייתה מעל כל דבלין וכל מה שחשבתי עליו זה כמה דבלין פיצית לעומת ניו יורק (מה לא פיצי לעומת ניו יורק).
אחרי שאכלנו במפעל ארוחת צהריים משביעה, חזרנו לאיזור הטמפל בר בדרך מגניבה- על כרכרה עם סוס!
הלכנו שוב לטייל באיזור של גרפטון סטרייט, וקנינו כרטיסים להצגה “הודיני” ששיחקה בו איוונה לינץ׳ - השחקנית של לונה מהארי פוטר (יש אומרים שהיא הכפילה שלי).
בערב הלכנו לראות את ההצגה, ההצגה הייתה מקסימה והשחקנים היו חתיכים, אבל לצערנו השחקנית של לונה לא שיחקה כלכך טוב וזה היה קצת מבאס.
בערב התחלנו את מסורת המקדונלדס שלנו, שהיה אשכרה טעים (אולי כי היינו בחו"ל) והיה ממש זול (4 פאונד לארוחה) וחזרנו להוסטל לחפירה עד הלילה.

דבלין 12/10/13 יום ש’
התחלנו את היום בשוק ג'ורג’, היו שם דברים יפים (ויקרים), זה היה שוק של כל מיני פיצ'פקס ובגדים וכאלה, דיברנו עם אירי מבוגר על הסכסוך היהודי-פלשתיני והיה מעניין לשמוע דעה של מישהו ממדינה אחרת.
אחרי כמה ימים בדבלין כבר הבנו עד כמה האירים נחמדים (הם אומרים Thanks a million על הכל) אבל כנראה שלא הבנו עדיין עד כמה, כי היינו בשוק אחרי שנהג מונית שבא לצאת מחנייה עצר (!!!!!!!!!) ואשכרה זז אחורה כדי שיהיה לנו מקום לעבור.
אחרי השוק הלכנו לכנסייה בשם Christ Church שהייתה גדולה ויפה והיה לה מרתף מגניב עם מתנות מזהב שניתנו למלכים של אירלנד.
אחרי זה חזרנו בפעם השלישית לגרפטון ונכנסנו שוב לקניון, כל יום ראינו קומה ממנו!
חזרנו להוסטל ודיברנו עם המשפחות ואז יצאנו לחפש אוכל וראינו את הרגלי היציאה של האירים- להשתרלל (ב10 מעלות איכשהו הן היו עם בגדים סופר קצרים וחושפניים) וללכת עקום ולצעוק הרבה, לא הופתענו… ואכלנו כריך בסאבווי (רעיון רע).

דבלין 13/10/13 יום א’
אחרי שאכלנו יום לפני בסאבווי היה לי כאב בטן נוראי, וסחרחורת מהג'ט-לג, אז קמנו יחסית מאוחר (וזה עזר), אכלנו שוב ארוחת בוקר בסופר (אשכרה היו שם שולחנות) ואחרי זה הלכנו לסיור מודרך! הדבר הכי נפלא שקיים בעולם, סיור חינמי עם מדריכים מצחיקים ואנשים מצחיקים, המדריך היה אירי חמוד ונחמד עם מבטא כבד והיה כיף להקשיב לו חופר, הוא סיפר סיפורים מצחיקים על אירלנד, והוא סיפר לנו על זה שצילמו סצנה ממלחמת הכוכבים בספרייה של טריניטי והראה לנו מקומות מגניבים בדבלין.
אחרי זה חזרנו להוסטל ובערב הלכנו לטמפל בר המקורי, היה ממש כיף והייתה המון שמחה (שמחה! שמחחחחההה! ~מזוודות על הראש~ ~קופצת ממטוס~) והחלק הכי מצחיק היה שישבו לידינו שני גברים שנראו כמו ג'ון והאנק גרין ולא יכלנו להפסיק לצחקחק עליהם.

דבלין 14/10/13 יום ב’
היום האחרון שלנו בדבלין (כביכול *יומן), ביום הזה בעיקר הסתובבנו בעיר בפעם ההאחרונה, וחווינו את דבלין מחדש.

דבלין->וויקלו 15/10/13 יום ג’
יצאנו בבוקר לכיוון ווילקו אחרי בילבול עם ההוסטל, למזלנו היה מקום פנוי בהוסטל בויקלו ולא נתקענו ללא בית הומלסיות ברחוב עם גשם ):
הדרך לווילקו הייתה ירוקה ויפה, שהגענו לווילקו הגענו להוסטל מושלם בשם Captain Halpin’s Hostel, בעיקרון זה היה בית של מישהו שהפך את זה להוסטל, המנהל של המקום היה בחור אירי מבוגר ומקסים! הוא עשה מעל ומעבר בשבילנו בכל השהות שם.
בהוסטל הוא הציע לנו על מסלולים שווים בתוך ווילקו עצמה, עשינו חלק ממסלול מקסים ליד הים, הייתה צמחייה מדהימה ואבנים יפות.

וויקלו 16/10/13 יום ד’
התכנון המקורי של היום הזה היה טיול למסלול בהר ווילקו, אבל הייתה סערה כל היום, ברמות שניסינו לצאת החוצה כדי להסתובב בעיר ולא יכלנו להסתובב, בעלת ההוסטל ראתה שאנחנו עצובות והציעה לנו להסיע אותנו לכלא (Goal) המקומי של ווילקו, ואז הבנו שמסתבר שיש קטע כזה שבכל עיר יש את הכלא האזורי שהפכו אותו למסחטת כסף-אה-לסיורי כלא שבו פעם היו כלואים אנשים עם כל מיני בובות וקולות מפחידים כדי לתת הרגשה של כלא ישן, הסתובבנו בכלא הזה עם מישהי גרמנייה ממש חמודה שהכרנו בהוסטל והיה ממש נחמד. היה לנו סיור מודרך כזה עם מדריך שהוא היה כאילו סוהר בכלא ואנחנו היינו האסירים, זה היה ממש מצחיק וכיף.
בסביבות אחר הצהריים הסערה נחלשה והחלטנו ללכת לכיוון של גן פסלים שנמצא קרוב לוויקלו, בעיירה שכנה, לקחנו אוטובוס ושאלנו בפאב מקומי לאיזה כיוון כדאי ללכת, הם הסבירו לנו שזו הליכה של שעה כדי להגיע לגן הפסלים, הם הפנו אותנו לגן בוטני קטן שנמצא במרחק הליכה, הגן היה מדהים, היו שם מלא פרחים וצמחים ובאמצע היה נהר שזרם, ממש הרגיש כמו גן עדן.

וויקלו 17/10/13 יום ה’
זה היה יום ממש קשה, עלינו להר ווילקו! בעל ההוסטל הסיע אותנו לתחילת המסלול ואסף אותנו אחרי צהריים, בעיקרון זה היה אמור להיות מסלול יחסית קל שלוקח לאנשים בסביבות ה3 שעות הלוך חזור, אנחנו לא ממש בכושר ולי יש פחד גבהים אבל בכל זאת הלכנו על המסלול הבינוני ולא על הקל, לקח לנו 3 שעות לעלות לפסגה הראשונה, וזה היה מאוד קשה פיזית, אבל הנוף מלמעלה היה שווה את זה!
בעיקרון לא המשכנו את כל המסלול, וירדנו בדרך שבה הגענו, וזה ארך כ-שעה בירידה, אחרי יום קשה של טיפוס, הלכנו להתקלח ונפלנו על המיטה.

וויקלו 18/10/13 יום ו’
היום היה קר וגשום, בבוקר חיפשנו לי מזוודה כי המוצ'ילה שלי הייתה לי כבדה מדי ולא הצלחתי לסחוב אותה כמעט… בעל ההוסטל, איאן, היה מקסים והסיע אותנו בגשם לקנות מזוודה בחנות כולבו גדולה ליד ווילקו.
בעיקרון זה היה יום של רביצה בהוסטל כי לא יכלנו לצאת לשום מקום בגלל הגשם, וזה היה ממש כיף כי היינו צריכות לנוח אחרי כל מה שעברנו עד פה. בערב הלכנו לסופר לקנות פיצה, ענבר מוכשרת והפילה את הפיצה כשהיא הוציאה מהתנור! ):
אז הזמנו פיצה (בעזרת אירים מההוסטל) וריחמנו על השליח המסכן והתנצלנו על זה שקראנו לו בגשם.
שישבנו לאכול בשולחן, ישבו שם אירים גדולים כאלה שנראו כמו ויקנגים, ואז הסתבר לנו שהם נציבים בסדרה! ושהם מצלמים ממש ליד וויקלו את הסדרה הזו!

וויקלו 19/10/13 יום ש’
קמנו מאוחר יחסית לכיוון מסלול שהיה בעיר וויקלו ליד הים, כי בפעם הראשונה לא סיימנו אותו ושמענו שיש בו כלבי ים (יאי!), התחיל לרדת עלינו בגשם בדרך למסלול והיה קצת קשה למצוא אותו, ענבר לא הרגישה טוב וחזרה להוסטל.
אבל אני לא וויתרתי על המטרה והמשכתי לחפש את המסלול, מצאתי אותו איכשהו וראיתי את הכלבי ים! היו רק 2 בגלל הגשם, והם עקבו אחריי כל המסלול! נכנסתי בלי כוונה לשטח ששיחקו בו גולף והפרעתי למקומיים והם היו נחמדים וכיוונו אותי בחזרה להמשך המסלול, בשלב כולשהו הכלבי ים התעייפו ונשכבו על החוף והם היו חמודים.
המשכתי ללכת בתקווה שאמצא עוד ולא מצאתי ): נכנסתי לתוך שדה ממש גבוה עם צמחייה שהייתה בגובה שלי, ובסופו של דבר הגעתי לכביש (אופס מסוכן) וניסיתי להתחמק ממכוניות, בדרך ראיתי מרעה עם מלא כבשים.
שחזרתי להוסטל ענבר הרגישה קצת יותר טוב, שיחקנו טאקי בחדר אוכל והאירים הסתכלו על המשחק בתמיהה.

וויקלו->קורק 20/10/13 יום א’
קמנו ב7 בבוקר (אוצ’), ולקחנו אוטובוס חזרה לדבלין, כדי לקחת משם קו לעיר קורק!
הגענו לקורק בצהריים, והתמקמנו לנו בהוסטל, וגילינו שאין לנו שותפות ללילה D:
העיר קורק הייתה יפה והזכירה לנו את דבלין, רק קטנה יותר, הסתובבנו בתוך העיר ודברים התחילו להיסגר כבר בשעה 6 כרגיל, אכלנו באהובנו מקדונלדס עם כרטיס אוטובוס שנותן הנחה של 2 פאונד (כלומר הארוחה עלתה 2 פאונד) וחזרנו להוסטל.

קורק 21/10/13 יום ב’
קמנו לעוד יום גשום, אבל הפעם הייתה לנו מטרייה ומטרה, הלכנו לכיוון המוזיאון ולצערנו היה סגור, אבל מצאנו עץ דיסק עם מראות עליו שהיה מגניב.
הלכנו לאוניברסיטה של קורק, ובדיוק היה להם את הטקס סיום שלהם, אז כולם היו לבושים בגלימות, ושמלות (למרות שהיה בערך 8 מעלות) קצרות.
אחרי זה הסתובבנו שוב בעיר בחנויות מגניבות, החנות הכי מגניבה הייתה Penny’s שהיא בעצם Primark של האירים, חנות כולבו של בגדים שיש בה הכל בזול ובאיכות טובה.
ואז הגיע ההיילייט של הטיול שלנו- הטאג’ מאהל!
בעיקרון, הגענו להוסטל בציפייה שלא יהיו לנו שוב בנות נוספות בחדר, ומצאנו את הפלא, הטאג’ מאהל! אישה הזויה בנתה לעצמך כוך סדינים הודים.

קורק 22/10/13 יום ג’
בבוקר הלכנו שוב למוזיאון, הוא היה פתוח הפעם! המוזיאון היה קטן ונחמד, היו שם פריטים מההיסטוריה של קורק ובקומה השנייה תמונות ממסע של אנשים ובחדר השני את העגלה שאיתה הם עשו את המסע.
יצאנו מהמוזיאון והלכנו לגן הקטן מאחוריו, היה בו גשר קטן מעל נהר עם נוף מקסים, יצאנו מהצד השני של הגן והגענו לעוד כלא מקומי, לא הייתה בו פרזנטציה כמו בכלא השני אבל הוא היה מגניב באותה מידה, היה בו חדר אחד חשוך עם אור וקולות של האסירים שהיו בכלא הזה ומה הם בעצם עשו שהם נכנסו לכלא, זה היה כלא שממנו העבירו חלק מהאנשים לאוסטרליה.
אחרי זה חזרנו למרכז העיר וראינו כנסייה שנראתה גדולה ממש מבחוץ ובפנים הייתה פיצית (ההפך מהטארדיס בעצם) אבל היה בה עוגב ענקי ומגניב.
אחרי זה יצאנו לכיוון מרכז העיר בחיפוש אחר מקדונלדס, ובדרך מצאנו חנות מגניבה עם בדים יפים וצמר בכל הצבעים וכפתורים והחלטתי שאני עוברת לגור שם לנצח ולישון בין כל הבדים וכך נגמר הטיול, הסוף!
או שלא.

קורק->גלוואי 23/10/13 יום ד’
קמנו מוקדם בכדי שנגיע בשעה סבירה לגלוואי, אחרי כמה שעות של נסיעה הגענו להוסטל והנחנו שם את הדברים, העובדים האירים בהוסטל היו ממש חתיכים והפכנו לשלולית.
אחרי שחזרנו למצב מוצק, הלכנו להסתובב בעיר, זו עיר קטנה וחמודה עם רחוב ראשי ממש מקסים.
הגענו לקשת הספרדית שהאירים קיבלו מספרד, הלכנו לאורך הנהר לכיוון הים ובדרך ראינו ברבורים צדים דגים בצורה משעשעת.

גלוואי 24/10/13 יום ה’
קמנו מוקדם כדי להספיק לסיור לצוקי מוהר, המדריך שלנו היה גם הנהג שלנו, איאן, הוא דיבר במיקרופון בדרך והיה מאוד מצחיק, כל הדרך בכינו מצחוק מכל הדברים שהוא אמר, והוא גם מילמל לעצמו שטויות מצחיקות לפעמים.
עברנו בדרך בכל מיני מקומות יפים, וגם דרך עיירה בשם Doolin שזו עיירה חקלאית, כל הדרך היו פרות וכבשים.
הצוקים היו מרשימים ביותר, הייתה מלא רוח והיה טיפטופ אבל זה לא מנע מאיתנו להנות מהיום הקסום הזה.
בערב יצאנו לבר מקומי עם מוזיקה חיה וחזרנו להוסטל מאוחר.

גלוואי 25/10/13 יום ו’
היום האחרון בגלוואי, קמנו מאוחר אבל הספקנו הרבה, היינו שוב בעיר, המדרחוב היה ממש מגניב ומלא באומני רחוב.
הלכנו למוזיאון נחמד, הלכנו בדרך חוף שהומלצה לנו בהוסטל עד שהגענו לאקווריום, היו בו דגים וסרטנים וכוכבי ים וכו’.
אחרי זה ישבנו לאכול ליד החוף והזמנו כרטיסים להקרנת ספיישל של דוקטור הו בלונדון! (כן, חודש לפני)
אחרי זה חזרנו להוסטל ללילה אחרון.

גלוואי->בלפסט 26/10/13 יום ש’
יצאנו מוקדם מההוסטל לכיוון התחנת אוטובוס, התקשנו למצוא אותה ולקחנו מונית לתחנה, שיצאנו מהמונית שאלנו כמה לשלם והוא אמר לנו שזה בחינם(!!!!!) ושוב הבנו עד כמה האירים מקסימים. הוא אמר לנו “We’re all on holiday today!”
אחרי נסיעה ארוכהההההה הגענו לבלפסט, התמקמנו ויצאנו להסתובב בעיר.
בערב אכלנו במסעדה סינית והיה טעים.

בלפסט 27/10/13 יום א’
הלכנו בבוקר לכיוון שוק ג'ורג’, השוק היה נחמד והיו בו דוכנים של הכל, וזמר לייב ששר ממש טוב.
אחרי זה הלכנו לכיוון האוניברסיטה והגנים הבוטניים, האוני’ הייתה גדולה ויפה כרגיל והגנים הבוטנים מקסימים רק קצת נבולים בגלל החורף.
בצהריים קנינו פיצה אישית לכל אחת והמוכרים דיברו ביניהם במבטא צפוני וזה היה מבטא הזוי, מאוד שונה מהמבטא האירי החמוד ששמענו עד עכשיו והיה בלתי אפשרי להבין אותם כשהם דיברו אחד לשני.
אחרי זה הלכנו לסיור חינם מודרך, המדריך היה משעמם ולא כייפי כמו המדריך בדבלין והיו חסרות לו כל השיניים הקדמיות והוא הלך בקצב מטורף והיה קשה לעקוב אחריו אז פשוט פרשתי חזרה להוסטל והשארתי את ענבר להשתעמם.

בלפסט 28/10/13 יום ב’
היום אני וענבר התפצלנו, אני רציתי ללכת לטיול בהרים והיא רצתה להישאר להסתובב במוזיאונים בעיר.
הסיור היה לGiant Causeway והיה פשוט עוצר נשימה.
בעצירה הראשונה עם האוטובוס עצרנו במסלול עם גשר גבוה ומפחיד, ולמרות הפחד גבהים שלי, הצלחתי לחצות את הגשר והרגשתי בלתי מנוצחת! בדרך חזרה לאוטובוס ירד עליי ברד ופחדתי לחייה של המצלמה שלי.
אחרי זה עצרנו בטירה שהייתה שייכת למשפחת מקדונלד והבעלים נטש אותה כי נפלה לו התקרה.
בדרך ראינו עוד טירה שבה עדיין גרה משפחת מקדונלד ומטעמי פרטיות לא הייתה אפשרות להתקרב אלייה.
אחרי זה עצרנו בטירת בלפסט שהייתה פשוט עצומה! לצערי לא היה זמן להיכנס אלייה, הטירה הייתה חצי הרוסה ושמו בה בובות של חיילים בריטים עם רובים כדי לדמות את התקופה שבה הטירה הייתה מאוכלסת.
אחרי עצירה במטבח בייתי לארוחת צהריים, הלכנו לכיוון הרצועת החוף שבשבילה יצאנו לטיול, זו הייתה הליכה מאוד מרשימה עם נוף מדהים של הים והסלעים בו.
ירד גשם רוב ההליכה והייתה אפשרות לקחת אוטובוס לאורך החוף אבל ההליכה הייתה כלכך יפה שרציתי ללכת גם בהלוך וגם בחזור אותה.
בכל היום הזה ראיתי המון קשתות בענן והרגשתי בחלום.

בלפסט 29/10/13 יום ג’
היום עזבנו את אירלנד ובכינו שנתגעגע לקרלוס ):
קמנו מוקדם בבוקר כדי לתפוס את הטיסה לסקוטלנד, שקמנו ראינו שאחת השותפות שלנו לחדר עדיין ישנה, אחרי שהיא הלכה לישון ב7 בערב יום לפני וחשבנו איזה ביזבוז זמן זה לישון 12 שעות כשאתה בחו"ל.
השדה תעופה בבלפסט היה פצפון, המטוס היה פיצי ותוך חצי שעה של טיסה הגענו לסקוטלנד!!!!!
וכאן אני אסיים הפעם את הפוסט כי הפוסט הבא הולך להיות על סקוטלנד!

שיהיה לכם המשך יום מנצנץ, שאפו אם הצלחתם לקרוא עד לפה!
ביי. D:

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בודפשט 2020

ברלין 2016

לונדון חורף 2017